אֲנִ֣י לְדוֹדִ֔י וְעָלַ֖י תְּשׁוּקָתֽוֹ׃ {ס}

הפעם הא'תשוקתו. כמו (ו)אליך תשוקתו:

הפעם הג'אני לדודי. אמרה כנסת ישראל בבוא הקץ:

אני לדודי. כאשר נשמע אל החשוקה ההבטחה והייעודים הללו, אמרה הנה מאז ידעתי אשר אני מיוחדת לדודי, וכל תשוקתו הוא עלי לא על הזולת והנמשל הוא כאילו אמרה כנסת ישראל מאז ידעתי שאני לו לעם, ולא ימאס בי להחליפני בעם אחר:

תשוקתו. ענין תאוה וחשק כמו ואליך תשוקתו (בראשית ד ז):

מליצה:אני לדודי ועלי תשוקתו, כי יצאה נשמתו בנשיקה ותשוקה. תשוקת החלק אל הכל והכל אל החלק, ותדבק במקורה ברוב אהבתה, (ועיין באדרת האזינו דף רפ"ח שרשב"י אמר פסוק זה בעת מותו):

אני לדודי ועלי תשוקתו:

אמרה כמו שחשקת כן אעשה הנני מוכנת להיות לדודי בחזקת היד ועלי למלאות מה שישתוקק אליו עד שישלם לו מה שהשתדל לחקור בו: