וַתֹּ֙אמֶר֙ בִּ֣י אֲדֹנִ֔י חֵ֥י נַפְשְׁךָ֖ אֲדֹנִ֑י אֲנִ֣י הָאִשָּׁ֗ה הַנִּצֶּ֤בֶת עִמְּכָה֙ בָּזֶ֔ה לְהִתְפַּלֵּ֖ל אֶל־יְהֹוָֽה׃

וַאֲמַרַת בְּבָעוּ רִבּוֹנִי חַיֵי נַפְשָׁךְ רִבּוֹנִי אֲנָא אִתְּתָא דְאִתְעַתָּדַת עִמָךְ הָכָא לְצַלָאָה קֳדָם יְיָ:

בי אדני. בקשה מעלי והשביעתו בחיי נפשו, לשום עינו על הנער:

הנצבת. אשר עמדתי פה בהיותך גם אתה יושב פה, כמו שכתוב למעלה: ועלי הכהן יושב וגו׳:

בי. ענין בקשה: