וּבְנֵ֧י בְלִיַּ֣עַל אָמְר֗וּ מַה־יֹּשִׁעֵ֙נוּ֙ זֶ֔ה וַיִּבְזֻ֕הוּ וְלֹא־הֵבִ֥יאוּ ל֖וֹ מִנְחָ֑ה וַיְהִ֖י כְּמַחֲרִֽישׁ׃ {פ}

וּבְנֵי רִשְׁעָא אֲמַרוּ בְּמָה יִפְרְקִינָנָא דֵין וְשָׁטוֹהִי וְלָא אָתוֹ לְמִשְׁאַל בִּשְׁלָמֵיהּ וַהֲוָה כְּשָׁתֵיק:

מה יושיענו זה. על כי היות משפחתו הצעירה, ומי אם כן יחזיק בידו:

ולא הביאו לו מנחה. כאשר הדרך להביא למלך ביום המלכו:

ויהי כמחריש. עשה עצמו כחרש לא ישמע או כאלם לא יפתח פיו:

ויבזהו. מלשון בזיון:

כמחריש. יאמר על חרשות האוזן, ועל השתיקה: