וַיֹּ֤אמֶר הָעָם֙ אֶל־שְׁמוּאֵ֔ל מִ֣י הָאֹמֵ֔ר שָׁא֖וּל יִמְלֹ֣ךְ עָלֵ֑ינוּ תְּנ֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים וּנְמִיתֵֽם׃

וַאֲמַר עַמָא לִשְׁמוּאֵל מָא דֵין דִי מְבַסֵר לְמֵימַר לָא כָשַׁר שָׁאוּל לְמִמְלַךְ עֲלָנָא אַיְתוֹ גַבְרַיָא וְנַקְטְלִינוּן:

מי האומר. מי האיש האומר בלעג ובתמיה, שאול ימלוך עלינו וכי הגון הוא למלוכה, את האנשים האלה תנו בידינו ונמיתם, ואמרו זה על כי ראו שה׳ עמו והתשועה באה על ידו: