וְהִנֵּ֣ה שָׁא֗וּל בָּ֣א אַחֲרֵ֤י הַבָּקָר֙ מִן־הַשָּׂדֶ֔ה וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל מַה־לָּעָ֖ם כִּ֣י יִבְכּ֑וּ וַ֨יְסַפְּרוּ־ל֔וֹ אֶת־דִּבְרֵ֖י אַנְשֵׁ֥י יָבֵֽישׁ׃

וְהָא שָׁאוּל אָתָא בָּתַר תּוֹרַיָא מִן חַקְלָא וַאֲמַר שְׁאוּל מַה לְעַמָא אֲרֵי בָכָן וְאִשְׁתַּעִיאוּ לֵיהּ יַת פִּתְגָמֵי אֱנָשֵׁי יָבֵשׁ:

אחרי הבקר. על כי ראה שבזוהו, לא נהג גם הוא עדיין בעצמו כבוד מלוכה, והלך אחרי הבקר להנהיגם כדרך ההדיוט: