וַיִּזְעֲק֤וּ אֶל־יְהֹוָה֙ (ויאמר) [וַיֹּֽאמְר֣וּ] חָטָ֔אנוּ כִּ֤י עָזַ֙בְנוּ֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה וַנַּעֲבֹ֥ד אֶת־הַבְּעָלִ֖ים וְאֶת־הָעַשְׁתָּר֑וֹת וְעַתָּ֗ה הַצִּילֵ֛נוּ מִיַּ֥ד אֹיְבֵ֖ינוּ וְנַעַבְדֶֽךָּ׃

וּזְעִיקוּ קֳדָם יְיָ וַאֲמַרוּ חַבְנָא אֲרֵי שְׁבַקְנָא יַת פּוּלְחָנָא דַייָ וּפְלַחְנָא יַת בְּעָלַיָא וְיַת עַשְׁתְּרָתָא וּכְעַן שֵׁיזְבָנָא מִיַד בַּעֲלֵי דְבָבָנָא וְנִפְלַח קֳדָמָךְ:

ויזעקו. התפללו לה׳, אבל לא שאלו להם מלך ללחום מלחמתם: