וַיַּעֲנוּ֩ אַנְשֵׁ֨י הַמַּצָּבָ֜ה אֶת־יוֹנָתָ֣ן ׀ וְאֶת־נֹשֵׂ֣א כֵלָ֗יו וַיֹּֽאמְרוּ֙ עֲל֣וּ אֵלֵ֔ינוּ וְנוֹדִ֥יעָה אֶתְכֶ֖ם דָּבָ֑ר {פ}וַיֹּ֨אמֶר יוֹנָתָ֜ן אֶל־נֹשֵׂ֤א כֵלָיו֙ עֲלֵ֣ה אַחֲרַ֔י כִּֽי־נְתָנָ֥ם יְהֹוָ֖ה בְּיַ֥ד יִשְׂרָאֵֽל׃

וַאֲתִיבוּ אֱנָשֵׁי מַטַרְתָּא יַת יוֹנָתָן וְיַת נְטַל זְיָנֵיהּ וַאֲמָרוּ סָקוּ עֲלָנָא וּנְהוֹדַע יַתְכוֹן פִּתְגָמָא וַאֲמַר יוֹנָתָן לִנְטַל זְיָנֵיהּ סַק בַּתְרַי אֲרֵי מַסְרִינוּן יְיָ בִּידָא דְיִשְׂרָאֵל:

אנשי המצבה. אנשי המושל המצב:

ונודיעה אתכם דבר. אמרו בדרך לעג והלצה כדרך שהבריות אומרים:

ויענו. ענין אמירה: