כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת פָּקַ֕דְתִּי אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה עֲמָלֵ֖ק לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר־שָׂ֥ם לוֹ֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בַּעֲלֹת֖וֹ מִמִּצְרָֽיִם׃

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת דְכִירְנָא יַת דַעֲבַד עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל דִכְמַן לֵיהּ בְּאוֹרְחָא בְּמִיסְקֵיהּ מִמִצְרָיִם:

פקדתי. זוכר אני את אשר עשה עמלק לישראל:

אשר שם לו. כפל הדבר במלות שונות לתוספת ביאור:

פקדתי. ענין זכרון:

שם. מלשון שימה: