וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־שָׁא֔וּל לֹ֥א אָשׁ֖וּב עִמָּ֑ךְ כִּ֤י מָאַ֙סְתָּה֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְהֹוָ֔ה וַיִּמְאָסְךָ֣ יְהֹוָ֔ה מִֽהְי֥וֹת מֶ֖לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}

וַאֲמַר שְׁמוּאֵל לְשָׁאוּל לָא אֲתוּב עִמָךְ אֲרֵי קַצְתָּא בְּפִתְגָמָא דַייָ וְרַחֲקָךְ יְיָ מִלְמֶהֱוֵי מַלְכָּא עַל יִשְׂרָאֵל:

וימאסך ה׳. ואם ה׳ מאס בך, איך אשוב עמך: