וַיַּ֣עַשׂ שְׁמוּאֵ֗ל אֵ֚ת אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֔ה וַיָּבֹ֖א בֵּ֣ית לָ֑חֶם וַיֶּחֶרְד֞וּ זִקְנֵ֤י הָעִיר֙ לִקְרָאת֔וֹ וַיֹּ֖אמֶר שָׁלֹ֥ם בּוֹאֶֽךָ׃

וַעֲבַד שְׁמוּאֵל יַת דְמַלֵיל יְיָ וַאֲתָא לְבֵית לֶחֶם וְאִתְכַּנָשׁוּ סָבֵי קַרְתָּא לִקְדָמוּתֵיהּ וַאֲמַרוּ שְׁלָם מֵיתָךְ:

ויאמר. הגדול שבהם אמר לו, אם בואו הוא בהיות עמו השלום, או הוא בעבור העדר השלום:

ויחרדו. מהרו בחרדה: