וַיֹּ֣אמֶר ׀ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל הַרְּאִיתֶם֙ הָאִ֤ישׁ הָֽעֹלֶה֙ הַזֶּ֔ה כִּ֛י לְחָרֵ֥ף אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל עֹלֶ֑ה וְֽ֠הָיָ֠ה הָאִ֨ישׁ אֲשֶׁר־יַכֶּ֜נּוּ יַעְשְׁרֶ֥נּוּ הַמֶּ֣לֶךְ ׀ עֹ֣שֶׁר גָּד֗וֹל וְאֶת־בִּתּוֹ֙ יִתֶּן־ל֔וֹ וְאֵת֙ בֵּ֣ית אָבִ֔יו יַעֲשֶׂ֥ה חׇפְשִׁ֖י בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}

וַאֲמַר אֱנַשׁ יִשְׂרָאֵל הַחֲזֵיתוּן גַבְרָא דְסָלִיק הָדֵין אֲרֵי לְחַסָדָא יַת יִשְׂרָאֵל סְלִיק וִיהֵי גַבְרָא דְיִקְטְלִינֵיהּ יַעֲתְּרִינֵיהּ מַלְכָּא עוֹתַר סַגִי וְיַת בְּרַתֵּיהּ יִתֵּן לֵיהּ וְיַת בֵּית אֲבוּהִי יַעֲבֵּיד חוֹרִין רַבְרְבִין בְּיִשְׂרָאֵל:

הראיתם. בראותם עולה, אמרו אלו לאלו בלשון שאלה, האם אתם נותנים לב להתבונן מעשה האיש העולה הזה, כי עולה לחרף וכו׳:

יעשה חפשי. מבלי לעבוד עבודת המלך:

הראיתם. בה״א השאלה:

חפשי. בני חורין: