וַיֹּאמֶר֮ דָּוִד֒ יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִצִּלַ֜נִי מִיַּ֤ד הָֽאֲרִי֙ וּמִיַּ֣ד הַדֹּ֔ב ה֣וּא יַצִּילֵ֔נִי מִיַּ֥ד הַפְּלִשְׁתִּ֖י הַזֶּ֑ה {ס} וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֤וּל אֶל־דָּוִד֙ לֵ֔ךְ וַיהֹוָ֖ה יִהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ׃

וַאֲמַר דָוִד יְיָ דְשֵׁיזְבַנִי מִידָא דְאַרְיָא וּמִידָא דְדוּבָּא הוּא יְשֵׁיזְבִינַנִי מִידָא דִפְלִשְׁתָּאָה הָדֵין וַאֲמַר שָׁאוּל לְדָוִד אֱזֵיל וּמֵימְרָא דַייָ יְהֵי בְסַעֲדָךְ:

הוא יצילני. אם לא אוכל להמית אותו:

וכאשר שמע שאול מה שספר לו דוד שהתגבר על הארי ועל הדוב עד שכבר בטח בהשם ית' שיעזרהו בהריגת הפלשתי כי חרף מערכות אלהים חיים אז הודה לו שילך ובטח שכבר יהיה הש"י עמו לנצח הפלשתי: