וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶתְּנֶ֤נָּה לּוֹ֙ וּתְהִי־ל֣וֹ לְמוֹקֵ֔שׁ וּתְהִי־ב֖וֹ יַד־פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל־דָּוִ֔ד בִּשְׁתַּ֛יִם תִּתְחַתֵּ֥ן בִּ֖י הַיּֽוֹם׃

וַאֲמַר שָׁאוּל אֶתְּנָהּ לֵיהּ וּתְהֵי לֵיהּ לְתַקָלָא וְיִתְמְסַר בִּידָא דִפְלִשְׁתָּאֵי וַאֲמַר שָׁאוּל לְדָוִד בַּחֲדָא מִתְּרֵין תִּתְחַתֵּן בִּי יוֹמָא דֵין:

ויאמר שאול וכו׳. כן אמר בלבו:

ותהי לו למוקש. כי על ידי כן ילחם בפלשתים:

בשתים תתחתן בי. רצה לומר: באחת משתי בנותי, או אתן לך את מרב בעל כרחה, או את מיכל ברצונה: