אַ֖ל בָּנָ֑י כִּ֠י לֽוֹא־טוֹבָ֤ה הַשְּׁמֻעָה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י שֹׁמֵ֔עַ מַעֲבִרִ֖ים עַם־יְהֹוָֽה׃

לָא בְּנַי אֲרֵי לָא תַקְנָא שְׁמוּעֲתָא דִי אֲנָא שְׁמַע דְרַנְנִין עַמָא דַיָי:

אל בני. אל תעשו מעתה כדברים האלה:

כי לא טובה וכו׳. השמועה שאני שומע מה שעם ה׳ מוציאים עליכם קול, הנה לא טובה היא, ולחטא יחשב, ולזה מנעו עצמכם מלעשותם עוד:

מעבירים. ענין הוצאות קול, כמו (שמות לו ו): ויעבירו קול במחנה: