לָ֣מָּה תִבְעֲט֗וּ בְּזִבְחִי֙ וּבְמִנְחָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי מָע֑וֹן וַתְּכַבֵּ֤ד אֶת־בָּנֶ֙יךָ֙ מִמֶּ֔נִּי לְהַבְרִיאֲכֶ֗ם מֵרֵאשִׁ֛ית כׇּל־מִנְחַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לְעַמִּֽי׃

לְמָא אַתּוּן אַנְסִין בְּנִכְסַת קוּדְשַׁיָא וּבְקוּרְבָּנִי דְפַקְדִית לִקָרָבָא קֳדָמַי בְּבֵית מַקְדְשִׁי וְיָקַרְתָּ יַת בְּנָךְ קֳדָמֵיתָא לְאוֹכָלוּתְהוֹן מֵרֵישׁ כָּל קוּרְבַּן מִנְחַת יִשְׂרָאֵל דְעַמִי:

למה תבעטו. רצה לומר: ואם אמנם כל הטובות האלה עשיתי עם בית אביך, למה תבעטו אתם בזבחי, וכי היא זו הגמול:

אשר צויתי מעון. להקריב במעוני, וזהו המשכן:

ותכבד. תעשה כבוד לבניך יותר ממני:

להבריאכם. להשמין אתכם מראשית וכו׳, ולא תמתינו עד יקטירו החלב, כמו שכתוב למעלה (פסוק טו):

לעמי. אשר הובא לצורך עמי לרצות להם, ולא להשמין אתכם [ועל שלא הוכיח את בניו כראוי כללו עמהם]:

תבעטו. הוא ענין בזיון, והמשיל לבהמה הבועטת ברגליה, וכן (דברים לב טו): וישמן ישורון ויבעט:

מעון. במעון, רצה לומר במשכן מקום מדורי, כמו (תהלים כו ח): אהבתי מעון ביתך:

להבריאכם. ענין שומן, כמו (שופטים ג׳:י״ז וז): ועגלון איש בריא: