הִנֵּה֙ יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וְגָֽדַעְתִּי֙ אֶת־זְרֹ֣עֲךָ֔ וְאֶת־זְרֹ֖עַ בֵּ֣ית אָבִ֑יךָ מִֽהְי֥וֹת זָקֵ֖ן בְּבֵיתֶֽךָ׃

הָא יוֹמַיָא אָתָאן וְאֶקְטוֹף יַת תְּקוֹף דַרְעָךְ וְיַת תְּקוֹף דְרַע בֵּית אָבוּךְ מִלְמֶהֱוֵי סִיב בְּבֵיתָךְ:

וגדעתי. אכרית חוזק ממשלתך:

מהיות זקן. רצה לומר: מושל ושר, כי המושלים והשרים נקראו זקני העם:

וגדעתי. אכרית, כמו (דברים ז ה): ואשריהם תגדעון:

זרועך. ענין חוזק, כי החוזק היא בזרוע:

מהיות זקן בביתך. ירצה בזה שלא יהיה בהם מי שיזקין אבל ימותו בחורים: