וַהֲקִימֹתִ֥י לִי֙ כֹּהֵ֣ן נֶאֱמָ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר בִּלְבָבִ֥י וּבְנַפְשִׁ֖י יַעֲשֶׂ֑ה וּבָנִ֤יתִי לוֹ֙ בַּ֣יִת נֶאֱמָ֔ן וְהִתְהַלֵּ֥ךְ לִפְנֵֽי־מְשִׁיחִ֖י כׇּל־הַיָּמִֽים׃

וַאֲקֵים קֳדָמַי כָּהֵין מְהֵימָן דִכְמֵימְרִי וְכִרְעוּתִי יַעְבֵּד וַאֲקֵים לֵיהּ מַלְכוּ קַיָמָא וִישַׁמֵשׁ קֳדָם מְשִׁיחִי כָּל יוֹמַיָא:

כהן נאמן. זה צדוק, והוא יעשה כאשר בלבבי, כתורה וכמצוה:

בית נאמן. בית קבוע לו ולזרעו אחריו:

והתהלך. יטייל לפני המלך לשעשע עמו, ועצת שלום תהיה ביניהם:

נאמן. מתקיים, כמו (ישעיהו כב כג): יתד במקום נאמן:

והתהלך. ענין טיול, כמו (ויקרא כו יב): והתהלכתי בתוככם:

כהן נאמן. הוא צדוק שהושם כהן תחת אביתר בימי שלמה:

והתהלך לפני משיחי כל הימים. ר"ל לפני המלך אשר יעצור בעמי: