שְׁמוּאֵל א׳ ב׳ · ד׳

קֶ֥שֶׁת גִּבֹּרִ֖ים חַתִּ֑ים וְנִכְשָׁלִ֖ים אָ֥זְרוּ חָֽיִל׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

עַל מַלְכוּת מַקְדוֹן אִתְנַבִּיאַת וַאֲמַרַת קַשְׁתַּת דְגִבָּרֵי מִקְדוּנָאֵי יִתַּבְּרִין וּדְבֵית חַשְׁמוֹנָאֵי דַהֲווֹ חַלָשִׁין יִתְעַבְּדָן לְהוֹן נִסִין וּגְבוּרָן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

קשת. רוצה לומר: ועל שהוא יודע הכל, לזה משלם לאיש כמעשהו, ופתאום יושברו קשת וחוזק הגבורים, והנכשלים אזרו חיל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

חתים. ענין שבירה, כמו (ישעיהו נא ו): וצדקתי לא תחת:

ונכשלים. מלשון מכשול, והוא ענין רפוי הכח:

אזרו חיל. חגרו כח, וכן (תהלים יח לג): המאזרני חיל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

הגבורים הם חתים כשירצה הש"י עם היות קשתם בידם וכחם, והאנשים הנכשלים אזרו חיל עם עזר הש"י כמו שהתבאר מענין סנחריב להלחם על ירושלם עם שאר המופתים הדומים לו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל