וְאִם־כֹּ֤ה אֹמַר֙ לָעֶ֔לֶם הִנֵּ֥ה הַחִצִּ֖ים מִמְּךָ֣ וָהָ֑לְאָה לֵ֕ךְ כִּ֥י שִֽׁלַּחֲךָ֖ יְהֹוָֽה׃

וְאִם כְּדֵין אֵימַר לְעוּלֵימָא הָא גִירַיָא מִנָךְ וּלְהָלָא אֱזֵיל אֲרֵי שֵׁיזְבִינָךְ יְיָ:

ממך והלאה. להלן ממקום עמדך, כי כשירצה לעשות זה הסימן, יזרוק שוב חץ להיות רחוק מהראשון, וכאשר עשה באמת:

לך. אז לך לדרכך וברח לך:

כי שלחך ה׳. רצה לומר: ההליכה תהיה לך לטובה, ומה׳ היא:

לעלם. לנער, כמו (לעיל וז נו): בן מי זה העלם: