וַיָּ֨טֶל שָׁא֧וּל אֶֽת־הַחֲנִ֛ית עָלָ֖יו לְהַכֹּת֑וֹ וַיֵּ֙דַע֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן כִּי־כָ֥לָה הִ֛יא מֵעִ֥ם אָבִ֖יו לְהָמִ֥ית אֶת־דָּוִֽד׃ {ס}

וַאֲרֵים שָׁאוּל יַת מוּרְנִיתָא עֲלוֹהִי לְמִמְחֵיהּ וִידַע יְהוֹנָתָן אֲרֵי גְמִירָא הוּא מִן אֲבוּהִי לְמִקְטַל יַת דָוִד:

כי כלה היא. רצה לומר: סוף גמר דעת אביו הוא להמיתו:

ויטל. השליך: