וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ לַאֲחִימֶ֔לֶךְ וְאִ֛ין יֶשׁ־פֹּ֥ה תַֽחַת־יָדְךָ֖ חֲנִ֣ית אוֹ־חָ֑רֶב כִּ֣י גַם־חַרְבִּ֤י וְגַם־כֵּלַי֙ לֹא־לָקַ֣חְתִּי בְיָדִ֔י כִּֽי־הָיָ֥ה דְבַר־הַמֶּ֖לֶךְ נָחֽוּץ׃ {ס}

וַאֲמַר דָוִד לַאֲחִימֶלֶךְ אִלוּ אִית כָּא תְּחוֹת יְדָךְ מוּרְנִיתָא אוֹ חַרְבָּא אֲרֵי אַף חַרְבִּי וְאַף מָנֵי לָא נַסְבֵית בִּידִי אֲרֵי הֲוָה פִּתְגַם מַלְכָּא בִּבְהִילוּ:

ואין. בלשון שאלה אמר לו, האם אין יש פה חרב לתתה לי:

כי היה וכו׳ נחוץ. ובעבור המהירות לא לקחתי מה עמדי:

ואין. בחיר״ק כמו בציר״י, וכן (לעיל ד כא): אי כבוד:

פה. כאן:

כלי. תרגם יונתן: מני:

נחוץ. ענין מהירות רב, וכן תרגם יונתן: בבהילו: