הֲיַסְגִּרֻ֣נִי בַעֲלֵי֩ קְעִילָ֨ה בְיָד֜וֹ הֲיֵרֵ֣ד שָׁא֗וּל כַּֽאֲשֶׁר֙ שָׁמַ֣ע עַבְדֶּ֔ךָ יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַגֶּד־נָ֖א לְעַבְדֶּ֑ךָ {ס} וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה יֵרֵֽד׃ {ס}

הַסְבִירִין לְמִמְסְרִי יַתְבֵי קְעִילָה בִּידֵיהּ הַסְבִיר לְמֵיחַת שָׁאוּל כְּמָא דִשְׁמַע עַבְדָךְ יְיָ אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל חַוֵי כְעַן לְעַבְדָךְ וַאֲמַר יְיָ סָבֵר לְמֵיחָת:

היסגרני. האם דעתם למסור אותי בידו:

הירד. האם דעתו לרדת הנה:

ירד. דעתו לרדת, ועל כי אין אורים ותומים משיבים על שני דברים כאחד, לזה השיבו לו על דבר שהיה מהראוי לשאול ראשון עליו, כי הירידה היא ראשון בזמן:

היסגרני. ענין מסירה, כמו (עמוס א ו): להסגיר לאדום:

בעלי. אדוני, כמו (שמות כב יד): אם בעליו עמו:

היסגרוני בעלי קעילה בידו הירד שאול כאשר שמע עבדך ה' אלהי ישראל הגד נא לעבדך ויאמר ה' ירד מזה המקום נוכל ללמד שהנשאלים באורים ותומים אין נשאלין בהם אלא שאלה אחת לבד לא יהיו נשאלין בהם שתי שאלות יחד או יותר ולזה תמצא כי כששאל דוד על שתי שאלות לא באהו המענה כי אם באחת מהן: