שְׁמוּאֵל א׳ כ״ג · י״א

הֲיַסְגִּרֻ֣נִי בַעֲלֵי֩ קְעִילָ֨ה בְיָד֜וֹ הֲיֵרֵ֣ד שָׁא֗וּל כַּֽאֲשֶׁר֙ שָׁמַ֣ע עַבְדֶּ֔ךָ יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַגֶּד־נָ֖א לְעַבְדֶּ֑ךָ {ס} וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה יֵרֵֽד׃ {ס}

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

הַסְבִירִין לְמִמְסְרִי יַתְבֵי קְעִילָה בִּידֵיהּ הַסְבִיר לְמֵיחַת שָׁאוּל כְּמָא דִשְׁמַע עַבְדָךְ יְיָ אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל חַוֵי כְעַן לְעַבְדָךְ וַאֲמַר יְיָ סָבֵר לְמֵיחָת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

היסגרני. האם דעתם למסור אותי בידו:

הירד. האם דעתו לרדת הנה:

ירד. דעתו לרדת, ועל כי אין אורים ותומים משיבים על שני דברים כאחד, לזה השיבו לו על דבר שהיה מהראוי לשאול ראשון עליו, כי הירידה היא ראשון בזמן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

היסגרני. ענין מסירה, כמו (עמוס א ו): להסגיר לאדום:

בעלי. אדוני, כמו (שמות כב יד): אם בעליו עמו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

היסגרוני בעלי קעילה בידו הירד שאול כאשר שמע עבדך ה' אלהי ישראל הגד נא לעבדך ויאמר ה' ירד מזה המקום נוכל ללמד שהנשאלים באורים ותומים אין נשאלין בהם אלא שאלה אחת לבד לא יהיו נשאלין בהם שתי שאלות יחד או יותר ולזה תמצא כי כששאל דוד על שתי שאלות לא באהו המענה כי אם באחת מהן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל