שְׁמוּאֵל א׳ כ״ד · ט׳

וַיָּ֨קׇם דָּוִ֜ד אַחֲרֵי־כֵ֗ן וַיֵּצֵא֙ (מן המערה) [מֵֽהַמְּעָרָ֔ה] וַיִּקְרָ֧א אַחֲרֵי־שָׁא֛וּל לֵאמֹ֖ר אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וַיַּבֵּ֤ט שָׁאוּל֙ אַחֲרָ֔יו וַיִּקֹּ֨ד דָּוִ֥ד אַפַּ֛יִם אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ׃ {ס}

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וְקָם דָוִד בָּתַר כֵּן וּנְפַק מִן מְעַרְתָּא וּקְרָא בָּתַר שָׁאוּל לְמֵימָר רִבּוֹנִי מַלְכָּא וְאִסְתְּכֵי שָׁאוּל לַאֲחוֹרוֹהִי וּכְרַע דָוִד עַל אַפּוֹהִי עַל אַרְעָא וּסְגִיד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

ויקוד. כפף הקדקוד:

אפים. מלשון פנים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל