וּבָר֥וּךְ טַעְמֵ֖ךְ וּבְרוּכָ֣ה אָ֑תְּ אֲשֶׁ֨ר כְּלִתִ֜נִי הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ מִבּ֣וֹא בְדָמִ֔ים וְהֹשֵׁ֥עַ יָדִ֖י לִֽי׃

וּבְרִיךְ מַדָעִיךְ וּבְרִיכָא אַתְּ דִמְנַעְתַּנִי יוֹמָא הָדֵין מִלְמִשְׁפַּךְ דַם זַכַּאי וּלְמִפְרַק יְדֵי לִי:

מבוא בדמים. מבוא בעון שפיכת דם, ובתשועת ידי לעצמי:

טעמך. דבורך ועצתך, כמו (איוב יב כ): וטעם זקנים יקח:

כליתני. מנעת אותי: