חָלִ֤ילָה לִּי֙ מֵיְהֹוָ֔ה מִשְּׁלֹ֥חַ יָדִ֖י בִּמְשִׁ֣יחַ יְהֹוָ֑ה וְ֠עַתָּ֠ה קַח־נָ֨א אֶֽת־הַחֲנִ֜ית אֲשֶׁ֧ר מְרַאֲשֹׁתָ֛ו וְאֶת־צַפַּ֥חַת הַמַּ֖יִם וְנֵלְכָה־לָּֽנוּ׃

חָס לִי מִן קֳדָם יְיָ מִלְאוֹשָׁטָא יְדִי בִּמְשִׁיחָא דַייָ וּכְעַן סַב יַת מוּרְנִיתָא דִי אִיסָדוֹהִי וְיַת מָנָא דְמַיָא וְנֵיזִיל לָנָא:

חלילה לי. עם שגם אני משיח ה׳ כמותו, מכל מקום חלילה גם לי מחמת מצות ה׳, משלוח ידי וכו׳:

צפחת. צלוחית, כמו (מלכים א וז יד): וצפחת השמן: