וַיַּאֲמֵ֥ן אָכִ֖ישׁ בְּדָוִ֣ד לֵאמֹ֑ר הַבְאֵ֤שׁ הִבְאִישׁ֙ בְּעַמּ֣וֹ בְיִשְׂרָאֵ֔ל וְהָ֥יָה לִ֖י לְעֶ֥בֶד עוֹלָֽם׃ {פ}

וְהֵימִין אָכִישׁ בְּדָוִד לְמֵימָר אִתְגְרָאָה אִתְגָרֵי בְּעַמֵיהּ בְּיִשְׂרָאֵל וִיהֵי לִי עֲבַד פְּלַח לַעֲלָם:

ויאמן. חשב שהאמת עם דוד, שהבאיש בעמו:

הבאיש. רצה לומר מאס בהם כבדבר הנבאש, כמו (לעיל יג ד): נבאש ישראל בפלשתים: