וַיִּשָּׁ֤בַֽע לָהּ֙ שָׁא֔וּל בַּיהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר חַי־יְהֹוָ֕ה אִֽם־יִקְּרֵ֥ךְ עָוֺ֖ן בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃

וְקַיֵם לָהּ שָׁאוּל בְּמֵימְרָא דַייָ לְמֵימַר קַיָם הוּא יְיָ אִם יְעַרְעִינָךְ חוֹבָא בְּפִתְגָמָא הָדֵין:

חי ה׳. הריני נשבע: חי ה׳ אם יקרה לך עונש בדבר זה:

יקרך. מלשון מקרה:

עון. ענין עונש, וכן (איכה ה ז): ואנחנו עונותיהם סבלנו: