וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַֽה־תׇּאֳר֔וֹ וַתֹּ֗אמֶר אִ֤ישׁ זָקֵן֙ עֹלֶ֔ה וְה֥וּא עֹטֶ֖ה מְעִ֑יל וַיֵּ֤דַע שָׁאוּל֙ כִּֽי־שְׁמוּאֵ֣ל ה֔וּא וַיִּקֹּ֥ד אַפַּ֛יִם אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ׃ {ס}

וַאֲמַר לָהּ מֶה חֶזְוֵיהּ וַאֲמַרַת גַבְרָא סָבָא סְלִיק וְהוּא עַטִיף מְעִילָא וִידַע שָׁאוּל אֲרֵי שְׁמוּאֵל הוּא וּכְרַע עַל אַפּוֹהִי עַל אַרְעָא וּסְגִיד:

מה תארו. לשתדע אשר הוא אדם גדול:

והוא עוטה מעיל. והוא מלבוש המיוחד לאדם גדול וחשוב:

עוטה. מעוטף, כמו (תהלים קד ב): עוטה אור כשלמה:

ויקוד. כפה הקדקוד:

אפים. על פניו: