וְעַתָּה֙ הַשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וְעַבְדֵ֥י אֲדֹנֶ֖יךָ אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ אִתָּ֑ךְ וְהִשְׁכַּמְתֶּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וְא֥וֹר לָכֶ֖ם וָלֵֽכוּ׃

וּכְעַן אַקְדֵים בְּצַפְרָא וְעַבְדֵי רִבּוֹנָךְ דַאֲתוֹ עִמָךְ וּתְקַדְמוּן בְּצַפְרָא וְיִנְהַר לְכוֹן וְתֵיזְלוּן:

ועבדי אדוניך. רצה לומר: אנשיך שהיו מאז עבדי שאול אדוניך, והבאישו בו כמוך, וכאומר: בעבור זה נחשדים גם המה בעיני הסרנים כמוך, ולזה ישובו עמך:

ואור לכם. כשיאיר לכם היום, לכו לדרככם:

ועבדי אדניך אשר באו אתך. הם אנשי דוד כי לא רצ' שישובו כי אם העבדים:

והשכמתם בבקר ואור לכם ולכו. ר"ל תכף שיהיה האור לכם ואמר לו זה שלא יסתכנו על יד אנשי המלחמה: