וְהַנַּ֧עַר שְׁמוּאֵ֛ל מְשָׁרֵ֥ת אֶת־יְהֹוָ֖ה לִפְנֵ֣י עֵלִ֑י וּדְבַר־יְהֹוָ֗ה הָיָ֤ה יָקָר֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין חָז֖וֹן נִפְרָֽץ׃ {ס}

היה יקר. היה מנוע, וכן (משלי יז כז): יקר רוח איש תבונה, מנוע דברים, אדם מבין:

וְרַבְיָא שְׁמוּאֵל מְשַׁמֵשׁ קֳדָם יְיָ בְּחַיֵי עֵלִי וּפִתְגָמָא דַייָ הֲוָה כַסֵי בְּיוֹמַיָא הָאִינוּן לֵית נְבוּאָה גַלְיָא:

לפני עלי. רוצה לומר שהיה זריז בעבודת ה׳, לעשותה לפני עלי וקודם לו, כי מתחלה הורהו עלי עבודת ה׳, ואחר זמן נתחזק מאליו, ולבסוף נתעלה יותר עד שזכה לנבואה:

ודבר ה׳. דברי הנבואה היה בימים ההם דבר יקר מאוד, יותר מבשאר הימים:

אין חזון נפרץ. כאילו הנבואה גדורה לבל תצא, ולא נפרץ גדרה:

יקר. חשוב, כמו (לקמן כו כא): יקרה נפשי:

חזון. נבואה:

נפרץ. מלשון פרצה:

והנה הנער שמואל היה משרת את ה' לפני עלי שהיה מיישר אותו על זה, והנה היה דבר ה' בימים ההם יקר ר"ל שהנבואה היתה מגעת בקושי עד שלא היתה אז נבואה נפתחת אבל היה ענין הנבואה סתום שלא ימצא אז מי שיתנבא: