וַיָּבֹ֣א דָוִ֗ד אֶל־מָאתַ֨יִם הָאֲנָשִׁ֜ים אֲשֶֽׁר־פִּגְּר֣וּ ׀ מִלֶּ֣כֶת ׀ אַחֲרֵ֣י דָוִ֗ד וַיֹּֽשִׁיבֻם֙ בְּנַ֣חַל הַבְּשׂ֔וֹר וַיֵּֽצְאוּ֙ לִקְרַ֣את דָּוִ֔ד וְלִקְרַ֖את הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֑וֹ וַיִּגַּ֤שׁ דָּוִד֙ אֶת־הָעָ֔ם וַיִּשְׁאַ֥ל לָהֶ֖ם לְשָׁלֽוֹם׃ {ס}

וַאֲתָא דָוִד לְוַת מָאתָן גַבְרָא דְאִתְמְנִיעוּ מִלְמֵיזַל בָּתַר דָוִד וְאוֹתֵיבִינוּן בְּנַחֲלָא דִבְשׂוֹר וּנְפָקוּ לִקָדָמוּת דָוִד וְלִקֲֳדָמוּת עַמָא דְעִמֵיהּ וַאֲרַע דָוִד יַת עַמָא וּשְׁאִיל לְהוֹן לִשְׁלָם:

אל מאתים וכו׳. רצה לומר: סמוך להם:

ויושיבום. ודוד ואנשיו הושיבום בעבר נחל הבשור לשמור הכלים:

ויצאו. ממקום מושבם:

פגרו. נחלשו: