וַיִּקְחוּ֙ אֶת־עַצְמֹ֣תֵיהֶ֔ם וַיִּקְבְּר֥וּ תַחַת־הָאֶ֖שֶׁל בְּיָבֵ֑שָׁה וַיָּצֻ֖מוּ שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ {פ}

וּנְסִיבוּ יַת גַרְמֵיהוֹן וּקְבָרוּ תְּחוֹת אֲשֵׁלָא בְּיָבֵשׁ וְצָמוּ שַׁבְעָא יוֹמִין:

ויצומו. מחמת צער ואבל, על כי עזרם במלחמה מול בני עמון, כמו שכתוב למעלה (פרק יא):

האשל. שם אילן מה:

ויצומו. התענו: