וַיָּ֤רׇץ אִישׁ־בִּנְיָמִן֙ מֵהַמַּ֣עֲרָכָ֔ה וַיָּבֹ֥א שִׁלֹ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וּמַדָּ֣יו קְרֻעִ֔ים וַאֲדָמָ֖ה עַל־רֹאשֽׁוֹ׃

וּרְהַט גַבְרָא מִשִׁבְטָא דְבִנְיָמִן מִסִדְרָא וַאֲתָא לְשִׁלֹה בְּיוֹמָא הַהוּא וּלְבוּשׁוֹהִי מְבַזְעִין וְעַפְרָא רְמֵי עַל רֵישֵׁיהּ:

ומדיו קרועים. דרך צער ואבלות:

ומדיו. ומלבושיו, כמו (לקמן יז לח): וילבש וגו׳ מדיו:

ואדמה. עפר: