וַיְהִ֤י שְׁמוּאֵל֙ מַעֲלֶ֣ה הָעוֹלָ֔ה וּפְלִשְׁתִּ֣ים נִגְּשׁ֔וּ לַמִּלְחָמָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּרְעֵ֣ם יְהֹוָ֣ה בְּקוֹל־גָּ֠ד֠וֹל בַּיּ֨וֹם הַה֤וּא עַל־פְּלִשְׁתִּים֙ וַיְהֻמֵּ֔ם וַיִּנָּגְפ֖וּ לִפְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

וַהֲוָה שְׁמוּאֵל מַסִיק עֲלָתָא וּפְלִשְׁתָּאֵי אִתְקְרָבוּ לְאַגָחָא קְרָבָא בְּיִשְׂרָאֵל וְאַכְלִי יְיָ בְּקַל רַב בְּיוֹמָא הַהוּא עַל פְּלִשְׁתָּאֵי וְשַׁגֵישִׁינוּן וְאִתַּבָּרוּ קֳדָם יִשְׂרָאֵל:

וירעם ה׳. הביא עליהם רעם בקול גדול ויהם אותם, ועל ידי זה נגפו לפני בוא ישראל למלחמה: