וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ לַטַּבָּ֔ח תְּנָה֙ אֶת־הַמָּנָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָ֑ךְ אֲשֶׁר֙ אָמַ֣רְתִּי אֵלֶ֔יךָ שִׂ֥ים אֹתָ֖הּ עִמָּֽךְ׃

וַאֲמַר שְׁמוּאֵל לְטַבָּחָא הַב יַת מָנָתָא דִי יְהָבִית לָךְ דַאֲמָרִית לָךְ שַׁוִי יָתָהּ עִמָךְ:

אשר אמרתי. אז אמרתי לך הצנע אותה:

לטבח. המבשל, הטובח מה שמבשל:

המנה. ענין מנחה וחלק, כמו (שמות כט כו): והיה לך למנה:

שים. מלשון שימה:

וייחד שמואל מנה יפה לשאול להורות על הגדולה והמלכות ולזה שם לפניו השוק ומה שעליה: