וַיִּוָּלְד֤וּ לְאַבְשָׁלוֹם֙ שְׁלוֹשָׁ֣ה בָנִ֔ים וּבַ֥ת אַחַ֖ת וּשְׁמָ֣הּ תָּמָ֑ר הִ֣יא הָֽיְתָ֔ה אִשָּׁ֖ה יְפַ֥ת מַרְאֶֽה׃ {פ}

וְאִתְיְלִידוּ לְאַבְשָׁלוֹם תְּלָתָא בְנִין וּבְרַתָּא חֲדָא וּשְׁמָהּ תָּמָר הִיא הֲוַת אִתְּתָא שַׁפִּירַת חֵיזוּ:

וגם נולדו לו שלשה בנים וכולם מתו בעת ההיא, כמ"ש (לקמן יח, יח) שלכן הציב לו מצבה בחייו, ושיקרא שמו כי אין לו בן, ומצד זה התאוה למלכות שיקרא שמו לזכר עד, וגם זה נמשך למ"ש בפסוק שאח"ז שהגם שבעת ההיא נולדו ומתו לו שלשה בנים, בכ"ז: