וַֽיְהִי֙ מֵאַ֣חֲרֵי כֵ֔ן וַיַּ֤עַשׂ לוֹ֙ אַבְשָׁל֔וֹם מֶרְכָּבָ֖ה וְסֻסִ֑ים וַחֲמִשִּׁ֥ים אִ֖ישׁ רָצִ֥ים לְפָנָֽיו׃

וחמשים איש וגו'. כולם נטולי טחול, וחקוקי כפות רגלים:

וַהֲוָה מִבָּתַר כֵּן וַעֲבֵד לֵיהּ אַבְשָׁלוֹם רְתִיכִין וְסוּסְוַן וְחַמְשִׁין גַבְרָא רָדְפִין קֳדָמוֹהִי:

מאחרי כן. אחר שמחל לו אביו על עונו:

רצים. ברגלים:

ויעש. ענין אסיפה וקנין, כמו (שם יב ה): הנפש אשר עשו בחרן:

מרכבה. עגלה לרכוב בו:

ויהי מאחרי כן אחר שספר הסבות שסבבו את המרד, מספר ההכנות שהכין אבשלום לזה, מצד האחד הראה גדולתו שהוא נוהג בטכסיסי מלוכה שהכין לו סוס וחיל ומרכבה מרקדה:

וחמשים איש רצים לפניו. הנה מפני שלא היה מדרך מלכי ישראל להרבות סוסים כמו שהזהירה התורה הנה היה הענין הזה דבר גדול בחק אבשלום כי לא היה מלך: