וְאֶת־אַבְשָׁל֗וֹם הָלְכ֞וּ מָאתַ֤יִם אִישׁ֙ מִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם קְרֻאִ֖ים וְהֹלְכִ֣ים לְתֻמָּ֑ם וְלֹ֥א יָדְע֖וּ כׇּל־דָּבָֽר׃

וְעִם אַבְשָׁלוֹם אֲזַלוּ מָאתָן גַבְרִין מִירוּשְׁלֵם זְמִינִין וְאָזְלִין לְתוּמֵיהוֹן וְלָא יָדְעִין כָּל מִדָעַם:

קרואים. היו קרואים מאבשלום על הזבח, והלכו בתום לבבם, ולא ידעו מכל זה:

קרואים. מזומנים, וכן (שמואל א ט יג): ואחרי כן יאכלו הקרואים:

ואת (שלישית) לקח עמו מאתים איש מירושלם, שהם מעבדי דוד ואוהביו והם היו קרואים אל הזבח ולא ידעו כל דבר, ובזה גנב לב דוד שלא עלה דבר כזה על דעתו כלל, אחר שידע שנמצאים אצל אבשלום עבדי דוד ובעלי בריתו, באופן שהקשר שהתפשט בכל ערי ישראל נעלם מן האנשים שאצל אבשלום ואף כי מדוד: