וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אַבְשָׁל֔וֹם רְאֵ֥ה דְבָרֶ֖יךָ טוֹבִ֣ים וּנְכֹחִ֑ים וְשֹׁמֵ֥עַ אֵין־לְךָ֖ מֵאֵ֥ת הַמֶּֽלֶךְ׃

וַאֲמַר לֵיהּ אַבְשָׁלוֹם חֲזֵי פִתְגָמָךְ תַּקְנִין וְיָאָן וְשָׁמַע לֵית לָךְ מִן קֳדָם מַלְכָּא:

ראה וגו׳. כאשר ספר לו דבר המשפט, אמר לו: ראה בראיית הלב שטובים דבריך, והדין עמך, אבל לא הועמד מהמלך איש חכם לשמוע לך, רוצה לומר: להבין הדבר:

ונכוחים. צודקים שראוי להתוכח בהם, כמו (משלי כד כו): משיב דברים נכוחים:

כי שומע אין לו מאת המלך: