וַיְהִ֤י דָוִד֙ בָּ֣א עַד־הָרֹ֔אשׁ אֲשֶֽׁר־יִשְׁתַּחֲוֶ֥ה שָׁ֖ם לֵאלֹהִ֑ים וְהִנֵּ֤ה לִקְרָאתוֹ֙ חוּשַׁ֣י הָאַרְכִּ֔י קָר֙וּעַ֙ כֻּתׇּנְתּ֔וֹ וַאֲדָמָ֖ה עַל־רֹאשֽׁוֹ׃

וַהֲוָה דָוִד אֲתָא עַד רֵישׁ טוּרַיָא דִי סְגִיד תַּמָן קֳדָם יְיָ וְהָא לָקָדָמוּתֵיהּ חוּשַׁי אַרְכָּאָה מְבַזְעִין לְבוּשׁוֹהִי וְעַפְרָא רְמֵי בְּרֵישֵׁיהּ:

עד הראש. בגבהי הר הזיתים, אשר משם היה נראה מקום הארון, והיה מדרך הבא שם להשתחוות מול הארון:

קרוע כתנתו. בעבור כי היה מיצר בצרת דוד:

הארכי. שם מקום: