וַאֲמַר אַבְשָׁלוֹם וְכָל אֱנַשׁ יִשְׂרָאֵל תַּקִין מִלְכָּא דְחוּשַׁי אַרְכָּאָה מִמִלְכָּא דַאֲחִיתוֹפֶל וַיָי פָקַד לְקַלְקָלָא יַת מִלְכָּא דַאֲחִיתוֹפֶל תַּקְנָא בְּדִיל דְיַיתֵי יְיָ עַל אַבְשָׁלוֹם יַת בִּישְׁתָּא:
וה׳ צוה. רוצה לומר: לא לפי שעצת חושי היתה באמת טובה מעצת אחיתופל, ולזה ישרה עצתו בעיניהם, כי באמת עצת אחיתופל היתה הדרך האמתי להגעת תכלית הנרצה, אולם מה׳ היתה זאת, כי הוא גזר להפר עצת אחיתופל הטובה וגו׳:
להפר. לבטל:
ויאמר ואז הסכימו כולם שעצת חושי טובה יותר, והכתוב מעיד שזה היה מאת ה', כי באמת אם היו עושים כעצת אחיתופל היו מצליחים:
ויאמר אבשלום וכל איש ישראל. זה מורה כי זקני ישראל לא הסכימו בזאת העצה השנית: