וַיַּ֨עַן אֲבִישַׁ֤י בֶּן־צְרוּיָה֙ וַיֹּ֔אמֶר הֲתַ֣חַת זֹ֔את לֹ֥א יוּמַ֖ת שִׁמְעִ֑י כִּ֥י קִלֵּ֖ל אֶת־מְשִׁ֥יחַ יְהֹוָֽה׃ {ס}

וַאֲתֵיב אֲבִישַׁי בַּר צְרוּיָה וַאֲמַר הַחֲלַף דָא לָא יִתְקְטֵל שִׁמְעִי אֲרֵי לַט יַת מְשִׁיחָא דַיָי:

התחת זאת. וכי בעבור הכנעה קטנה כזאת, לא יומת על אשר קלל משיח ה׳:

התחת. האם במקום:

קלל. מלשון קלות ובזיון:

התחת זאת רצה לומר הגם שעל המרד תמחול בהכרח כי לכל העם בשגגה, ולא תענישהו, אבל תחת זאת שקלל הלא יומת שהוא חטא גדול פרטי שחטא הוא לבדו: