וְעַתָּה֙ ק֣וּם צֵ֔א וְדַבֵּ֖ר עַל־לֵ֣ב עֲבָדֶ֑יךָ {ס} כִּי֩ בַיהֹוָ֨ה נִשְׁבַּ֜עְתִּי כִּֽי־אֵינְךָ֣ יוֹצֵ֗א אִם־יָלִ֨ין אִ֤ישׁ אִתְּךָ֙ הַלַּ֔יְלָה וְרָעָ֧ה לְךָ֣ זֹ֗את מִכׇּל־הָרָעָה֙ אֲשֶׁר־בָּ֣אָה עָלֶ֔יךָ מִנְּעֻרֶ֖יךָ עַד־עָֽתָּה׃ {ס}

וּכְעַן קוּם פּוּק וּמַלֵיל עַל לִבָּא דְעַבְדָךְ אֲרֵי בְּמֵימְרָא דַייָ קַיֵמִית אֲרֵי לֵיתָךְ נָפִיק אִם יְבִית גְבַר עִמָךְ בְּלֵילְיָא וּתְהֵי בִישָׁא לָךְ דָא מִכָּל בִּישְׁתָא דְאָתַת עֲלָךְ מִזְעוּרָךְ עַד כְּעַן:

על לב עבדיך. רצה לומר: דברים טובים המקובלים על הלב, בעבור נצחון המלחמה:

כי אינך. תחסר מלת אם, ומשפטו: כי אם אינך יוצא, אזי נשבעתי אם ילין איש אתך הלילה, רצה לומר: לא ילין מי אתך, כי כולם ימאסו בך וילכו להם:

ורעה לך. הדבר הזה יגרום לך רעה, יותר מכל הרעה וגו׳:

ילין. מלשון לינה: