וַיִּֽתְקַבְּצ֤וּ בְנֵֽי־בִנְיָמִן֙ אַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֔ר וַיִּהְי֖וּ לַאֲגֻדָּ֣ה אֶחָ֑ת וַיַּ֣עַמְד֔וּ עַ֥ל רֹאשׁ־גִּבְעָ֖ה אֶחָֽת׃

וְאִתְכְּנִישׁוּ בְּנֵי בִנְיָמִן בָּתַר אַבְנֵר וַהֲווֹ לְסִיעָא חָד וְקָמוּ עַל רֵישׁ רָמָתָא חֲדָא:

אחרי אבנר. להצילו מיואב ואבישי:

לאגודה אחת. רוצה לומר לקבוצה אחת, כמו (עמוס ט ו): ואגודתו על ארץ יסדה:

גבעה. הר:

ויתקבצו אז הכינו בני בנימין את עצמם למלחמה, א. במה שהתקבצו לאגודה לא מפוזרים, ב. מצד שעמדו על הגבעה שמשם קל לנצח: