וַיַּ֜עַל כׇּל־אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ מֵאַחֲרֵ֣י דָוִ֔ד אַחֲרֵ֖י שֶׁ֣בַע בֶּן־בִּכְרִ֑י וְאִ֤ישׁ יְהוּדָה֙ דָּבְק֣וּ בְמַלְכָּ֔ם מִן־הַיַּרְדֵּ֖ן וְעַד־יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃

וּסְלִיק כָּל אֱנַשׁ יִשְׂרָאֵל מִבָּתַר דָוִד לְמֵיזַל בָּתַר שֶׁבַע בַּר בִּכְרִי וֶאֱנַשׁ יְהוּדָה לָווּ עִם מַלְכְּהוֹן מִן יַרְדְנָא וְעַד יְרוּשְׁלֵם:

דבקו במלכם. הלכו עמו, מהירדן עד בואו לירושלים:

ויעל. ענין סלוק, כמו (במדבר ט כא): ונעלה הענן: