מְשַׁוֶּ֥ה (רגליו) [רַגְלַ֖י] כָּאַיָּל֑וֹת וְעַ֥ל בָּמֹתַ֖י יַעֲמִדֵֽנִי׃

מְשַׁוֵי רִגְלַי קַלִילִין כְּאַיָלָתָא וְעַל בֵּית תּוּקְפֵי יְקִימִנָנִי:

משוה. משים רגלי קלות, לרוץ מהר אחר האויב, כאילה זו הרצה מהרה:

ועל במותי. העמיד אותי על גבהי וגדולתי:

משוה. משים, כי ׳וישם׳ (בראשית ד טו), תרגם אונקלוס ושוי:

במתי. ענין גבהות: