שְׁמוּאֵל ב׳ כ״ד · י״א

וַיָּ֥קׇם דָּוִ֖ד בַּבֹּ֑קֶר {פ}וּדְבַר־יְהֹוָ֗ה הָיָה֙ אֶל־גָּ֣ד הַנָּבִ֔יא חֹזֵ֥ה דָוִ֖ד לֵאמֹֽר׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

תרגום יונתן בן עוזיאל

וְקָם דָוִד בְּצַפְרָא וּפִתְגַם נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ הֲוָה עִם גָד נְבִיָא חֶזְוַיָא דְדָוִד לְמֵימָר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ויקם דוד בבקר. רוצה לומר: מיד כאשר קם דוד בבקר, היה דבר ה׳ אל גד וגו׳:

חוזה דוד. נקרא כן, על כי כל נבואותיו לא היו רק לדוד, ולא לזולת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל