וַיֹּ֣אמֶר אֲרַ֔וְנָה מַדּ֛וּעַ בָּ֥א אֲדֹנִֽי־הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־עַבְדּ֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד לִקְנ֧וֹת מֵעִמְּךָ֣ אֶת־הַגֹּ֗רֶן לִבְנ֤וֹת מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה וְתֵעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל הָעָֽם׃

וַאֲמַר אֲרַוָן מָא דֵין אֲתָא רִבּוֹנִי מַלְכָּא לְוַת עַבְדֵיהּ וַאֲמַר דָוִד לְמִזְבַן מִנָךְ יַת בֵּית אִידְרֵי לְמִבְנָא מַדְבְּחָא קֲדָם יְיָ וְיִתְכְּלִי מוֹתָנָא מֵעַל עַמָא:

מדוע בא. כאומר היה לך לשלוח אחרי לבוא אליך:

לבנות מזבח לה׳. ובאתי הנה לכבוד המקום ברוך הוא:

ותעצר. כדי שתעצר המגפה:

ותעצר. ענין מניעה, וכן (שם יא יז): ועצר את השמים: