וַיְדַבֵּ֥ר גַּם־אַבְנֵ֖ר בְּאׇזְנֵ֣י בִנְיָמִ֑ין וַיֵּ֣לֶךְ גַּם־אַבְנֵ֗ר לְדַבֵּ֞ר בְּאׇזְנֵ֤י דָוִד֙ בְּחֶבְר֔וֹן אֵ֤ת כׇּל־אֲשֶׁר־טוֹב֙ בְּעֵינֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּבְעֵינֵ֖י כׇּל־בֵּ֥ית בִּנְיָמִֽן׃

וּמַלֵיל אַף אַבְנֵר קֳדָם דְבֵית בִּנְיָמִן וַאֲזַל אַף אַבְנֵר לְמַלָלָא קֳדָם דָוִד בְּחֶבְרוֹן יַת כָּל דְתַקֵן בְּעֵינֵי יִשְׂרָאֵל וּבְעֵינֵי כָּל דְבֵית בִּנְיָמִן:

גם אבנר וגו׳. כמו וידבר אבנר גם באזני בנימן, עם שהיו מבני שבטו של איש בושת:

את כל אשר טוב. אשר ישר הדבר בעיני כולם, שימלוך הוא: