וְהַשִּׁשִּׁ֣י יִתְרְעָ֔ם לְעֶגְלָ֖ה אֵ֣שֶׁת דָּוִ֑ד אֵ֛לֶּה יֻלְּד֥וּ לְדָוִ֖ד בְּחֶבְרֽוֹן׃ {פ}

וּשְׁתִיתָאָה יִתְרְעָם לְעֶגְלָה אִתַּת דָוִד אִלֵין אִתְיְלִידוּ לְדָוִד בְּחֶבְרוֹן:

אשת דוד. חוזר על כולן, לומר: כל אחת היתה אשת דוד, ולא פילגש:

לעגלה פי' חכמינו זכרונם לברכה (שוח"ט תהלים נט) שהיא מיכל ונקראת עגלה ע"ש החביבות כמו (שופטים י"ד י"ח) לולא חרשתם בעגלתי, ולכן אמר אשת דוד, וכן בד"ה (שם, ג') עגלה אשתו רצה לומר ראויה אליו מצד היותה בת מלך:

לעגלה אשת דוד. אמרו ז"ל כי מפני זה אמר אשת דוד בזו לבד ולא באחרות כי היא היתה בלתי ראויה כי אם לדוד לפי שהיתה אשת שאול כמו שאמר ואתנה לך את בית אדניך ואת נשי אדניך בחיקך והנה אלמנתו של מלך אינה ראויה כי אם למלך וידמה גם כן כי הנשים אשר לקח בירושלם והפילגשים כמו שאמר אחר זה היו קצתם מבית שאול: